- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הפניית תביעה רכושית לבימ"ש למשפחה בארה"ב - הפורום הנאות
|
תמ"ש בית משפט לעניני משפחה ירושלים |
732-04
7.6.2010 |
|
בפני : סגנית נשיא נילי מימון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ד. ה. עו"ד צמח גרין |
: ש. פ. ה. עו"ד תאנה אקרמן |
| פסק-דין | |
בהסדר דיוני בין הצדדים הוסכם כי במסגרת פסק הדין תינתן החלטה בדבר הבקשה לדחייה או מחיקה על הסף של התביעה.
הרקע לתביעה
ביום 7.12.05 ניתן פסק דין כאן, לפיו הוכרז פסק דינו של בית המשפט למשפחה במסצ'וסטס אשר ניתן ב- 30.4.01 כבר אכיפה בישראל.
עפ"י פסק הדין הבעלות בדירה ברח' חיי עולם בירושלים בעיר העתיקה בירושלים שייכת לנתבעת.
עפ"י פסק הדין התובע חוייב לשלם לנתבעת 2,800,000 דולר וכן 2,500 דולר לשבוע.
התביעה
התובע עותר לחיוב הנתבעת להשבת מטלטלין אשר לגירסתו נותרו בדירה שהיתה שייכת לצדדים לפני פרידתם ולפני גירושיהם, ולחילופין עותר למתן סעד הצהרתי לפיו המטלטלין האמורים מהווים תשלום כל חובו כלפי הנתבעת מכח פסק הדין אשר נאכף בפסק הדין מיום 7.12.05 ע"י בית משפט זה ובכלל זאת "חלף זכויותיה במקרקעין".
המטלטלין אשר התובע עותר להשבתם ולמעשה לקיזוז שוויים כנגד הסכומים בהם חוייב עפ"י פסק הדין מיום 30.4.01 של בית המשפט במסצ'וסטס הם מטלטלין אשר לדבריו נשארו בבית הצדדים, ושוויים לטענתו, למעלה משישה מליון דולר.
שאלת הפורום הנאות
ככלל, משקנתה ערכאה בישראל סמכות שיפוט לדון בתביעה שהוגשה לה, עליה לעשות שימוש בסמכותה ולהפעילה. עם זאת הוכרו במשך השנים חריגים לעיקרון זה, בהם ראה עצמו בית המשפט בעל סמכות שלא להפעיל את סמכותו. אחד מאותם חריגים, שהוכרו אצלנו - היותו של הפורום המקומי "פורום לא נאות" Forum Non Convenience. עם זאת, עקרון היסוד בעינו עומד. על כן, במקרים חריגים ומיוחדים בלבד ניתן יהיה שלא לעשות שימוש בסמכות. המבחן המכריע בעניין זה הוא, אם הפורום המקומי הוא "פורום טבעי" (Natural Forum) או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 40; ע"א 300/84 אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח', פ"ד לט(1) 365, 384).
השאלה אם להימנע מדיון בעניין מסוים, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שאליו הוגשה התביעה. על הטוען, כי הפורום אינו נאות, להוכיח כי מירב הזיקות האופפות את המקרה נשוא הדיון מצביעות לעבר פורום אחר, המתאים יותר לדיון (ע"א 5118/92 חברת אלטריפי ללתעודאת נ' סלאיימה, פ"ד נ(5) 407, 412).
רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית המשפט, כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות. בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיי הקומוניקציה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול". לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת. מכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני בע"מ נ' The Lockformer Co. , פ"ד נב(1) 109; רע"א 2736/98 Habboub Bros. Co. נ' Nike International Ltd., פ"ד נד(1) 614).
עם זאת, ראיית הפורום בעל מירב הזיקות לעניין כפורום הטבעי אינה נובעת רק מנוחות הצדדים, אלא גם מציפיותיהם הסבירות של הצדדים ומהיכולת לנהל הליך יעיל בארץ. משום כך לא התייתר מבחן זה בשל הפיחות שחל במעמד השיקול בדבר נוחות הצדדים (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה נ' Harefuah Servicos de Saude , פ"ד נז(5) 414).
כך, למשל, במקום בו זיקות רבות תצבענה אל-עבר פורום ראוי אחר דווקא - גם אם בית המשפט בישראל אינו פורום לא נאות - יהא זה שיקול כבד נגד מתן צו עיקול בישראל (רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל, פ"ד נד(1) 773, ההדגשה שלי, נ.מ.).
ואכן, כפי שכבר ציינתי בפסק הדין בתמ"ש 730/04, עם השנים נעה מטוטלת הסמכות בכיוון שאלת ההגינות - האם בית המשפט האמור לדון בעניינם של המתדיינים הוא אכן המקום המתאים וההגון לעשות כן.
אכן, כינונה של סמכות בהתייחס לנתבע נעשית עם התקיים תנאים הקבועים בדין לרכישת הסמכות עצמה, עם זאת יבדוק בית המשפט הדן בתביעה ויפעיל שיקול דעת בשלב השני של הפעלת הסמכות, ויבחן האם הוגן להפעיל הסמכות. במסגרת שיקול דעת זה ייבחן הקשר של הנתבע עם המדינה במסגרתה פועל בית המשפט.
בענייננו, ההליך הרכושי שבין הצדדים נדון בבית המשפט בארה"ב מסצ'וסטס, הצדדים אזרחי ארה"ב (לנתבע אזרחות ישראלית לאחר עלייתו ארצה כעולה, בעיצומם של ההליכים בארה"ב), הצדדים התגוררו במהלך חיי נישואיהם בארה"ב, הנתבעת מתגוררת שם כל השנים, וכאמור שם התנהל ההליך של פירוק השיתוף ברכושם, וכן הליך בו עתר התובע להכריזו כפושט רגל.
הנתבעת לא פנתה לבית המשפט בישראל בעניני רכוש הצדדים או פירוק השיתוף ברכוש, הנתבעת עתרה לבית משפט זה בתביעה לאכיפת פסק הדין שניתן בבית המשפט במסצ'וסטס לאחר שהתובע עזב את ארה"ב בעיצומם של ההליכים שם.
הנתבעת הגישה תביעתה לאכיפת פסק הדין שניתן בארה"ב רק עקב גרירתו של התובע אותה לכך ע"י עצם עזיבתו את ארה"ב והגיעו לישראל, וכן כיוון שאחד מהנכסים אשר עפ"י פסק הדין במסצ'וסטס נקבע כי שייך הוא לה, נמצא בישראל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
